כבר יותר מחודש שאני רוצה לשתף בהתלהבות על למידות בנוגע לקשב לרצון הנשמה, מה זה אומר, איך זה מרגיש ומדוע זה שווה לאללה.
אני מרגישה שנקודת המפנה התרחשה מלפני כשנתיים, כשהחלטתי לעזוב את לימודי האדריכלות. אם להיות כנה, אף פעם לא הצלחתי להתאים למסגרות חינוכיות. במשך שנים, ניסיתי לדחוס את עצמי למסגרת, אבל תמיד זלגתי מהפינות.
חוויתי הרבה קושי ותסכול, מצד שני, היו גם הרבה רגעי “הצלחה”, “מצויינות”, שיצרו אצלי בלבול – לאיפה אני מתאימה ושייכת?
למדתי באקדמיה 4-5 שנים, ככל שהשנים חלפו, הרגשתי שאני לא במקום מיטב עבורי, אבל המיינד והאגו לא יכלו לשאת את המחשבה שאני אהיה “מהאנשים האבודים האלו בלי תואר”.
כיום, המחשבה הזו עודנה מאתגרת אותי, אבל אני חיה איתה יותר בשלום. ובעיקר, הפוקוס השתנה – הוא לא נמצא במחשבות אלא בנוכחות. בהכרת התודה על האופן שבו הבריאה מגבה אותי, ברגע שאני קשובה ללב ולנשמה.
ההחלטה לעזוב את האקדמיה התרחשה ברגע. הרחבתי על כך בפוסט נפרד בעמוד הפרטי, במידה ותרצו שארחיב גם פה, מוזמנות לכתוב 🤍
ככל שאני מתרגלת עבודה ביחד עם הגוף, הרגשות, התודעה, הרוח. ככל שאני מכירה ומתקרבת לעצמי, כך גם, שמתי לב שאני “מתוגמלת” בבהירות לגבי הרצון. כך גם, הרבה יותר קל לזהות את הרגעים בהם אני מזייפת את המהות שלי.
והשנה, תהליך פנימי דומה מתרחש ומתעצם אצלי, מאז שהמלחמה פרצה. בזכות תרגול של עבודות מודעות, ובזכות רגעי שבר – יותר נגיש להרגיש את רצון הנשמה, לעשות קפיצות אמונה. אני לא העיקר, אלא מה שמבקש להתממש דרכי.
הפעם לראשונה, אני מרגישה שהנשמה דוחפת אותי להתמסר לגמרי לעסק. אפילו מאיצה בי. ואני עונה לה: אוקייי קיבלתייי, מדליק אבל רגע, אני מפחדתתת, מה? איך? מתי? והיא עונה: עכשיו, סמכי עלי. פעם ראשונה שאני מרגישה בטוחה “לנקות” את כל מה שלא מדויק בעשיה שלי.
ואם אני רגע מורידה זאת לקרקע, הכוונה היא להפסיק למקבל את העסק עם עשייה נוספת. “להמר” על עצמי. זאת המתנה שהחלטתי להעניק לעצמי לכבוד גיל 30. להמר על התשוקות, הרצונות, החלומות הגדולים.
ויש כל כך הרבה – לפנות יותר זמן לטיפול, ליצור יותר תוכן, סדנאות, קורסים, לפתוח פודקאסט, לעשות שיתופי פעולה, ללמוד. מתי אם לא עכשיו? גם אם כרגע אני לא מצליחה לראות את התמונה בשלמותה, להתחיל לנוע.
ואני מכירה תודה, על עצם התחושות החדשות, על ההתרגשות, ההתפתחות, החיוניות. בחופש מציפייה לתוצאה, למה שיקרה בעתיד.
לחיי דברים מרגשים שעתידים לבוא.
כמו שוודאי הבנתן, בין תחביבי הוא לעשות טיזרים לעצמי ולכן 🧧