כבר שבוע שהלב שלי פועם בחוזקה. שאני מרגישה שאני צריכה להזיז את הגוף יותר בשביל לשחרר אנרגיות. שאני מוקירה תודה על תחושה של חיות.
שאני מרגישה בעוצמות יותר גבוהות שמחה ופחד. שהמחשבות יותר בקלות מטרידות ומוציאות מאיזון. שאני נושמת עמוק עמוק ומזכירה לעצמי, אני יודעת להכיל בפשטות ובקלות את התחושות האלו.
לאחרונה, באחד מהמפגשים עם המורות שלי, נזכרתי שחלק משמעותי מהזהות שלי הוא שאני מאד רגישה. שעשיתי ועודני עושה כברת דרך למען קבלה, למידה, חיבור וחיבוק של הרגישות הזו.
הספקתי לשכוח, כי עברו הרבה שנים מהתקופה בה הייתי "מנותקת" מעצמי, מהתקופה בה הרגישות היוותה "מכשול", לא ידעתי מה הרחיק ואיך להתקרב חזרה.
ופתאום תוך כדי השיח, שיתפתי שאני מאד רגישה לצלילים ולמגע ולריחות ולמרחב סביבי. שאני מרגישה את האנשים והאנרגיות סביבי בעוצמות גבוהות.
פתאום, עלו דמעות ורציתי לחבק את הלב, לומר תודה על המסעות בהם אני צועדת. נזכרתי, עד כמה זה לא מובן מאליו שלמדתי להיות חברה שלי, להכיל אותי, להיות מועצמת מהרגישות הזו. ושבזכות המסעות האלו, אני זוכה ללוות בקליניקה נשמות מתוקות, במסעות דומים.
וכעת, אני מרגישה שלומדת להכיל ולאזן תחושות חדשות ועוצמתיות, של חיבור עמוק לרצון, ללב ולנשמה. שאני עוברת לשלב הבא במשחק.
אחרי כל הבילד אפ, מגיעה לפוענטה – החלטתי לסיים את התפקיד האהוב שלי כשכירה, כדי שאוכל להתמסר במלואי לעסק, לרצונות, לחלומות. אההההההההההה. יויו הגאון הציע לקרוא לתקופה החדשה הזו – הטיול הגדול אחרי הצבא, שאף פעם לא עשיתי.
מתי אי פעם "הימרתי" על עצמי באופן מוחלט? בחופש מלרצות ולדאוג. מתי לאחרונה "לקחתי סיכון" כדי לאפשר לעצמי קפיצה גדולה? מתי אי פעם אמרתי כן לכל הרצונות שלי? בחופש ממגבלות.
בחרתי שכל רגע ביום יום שלי יהיה מדויק? התמסרתי לאמונה מלאה בעצמי? שחררתי שליטה והתמסרתי לאי הוודאות, לריק באופן מוחלט? שחררתי אחיזה בתכנון כלכלי? אמרתי כן לייעוד שלי?
מתי אם לא עכשיו? 💛
והראש אומר, שעכשיו זה הזמן הכי גרוע לטלטל עוד יותר את הקרקע. אבל הלב אומר, שעכשיו זה הזמן הכי מעולה. ואני בוחרת בדרך הלב.
בוחרת לרכב על האפשרות לשינוי, לצמיחה משמעותית בתקופה הזו. כן, זה מצריך בינתיים לשתות מיץ אומץ, חיזוקים מחברים ושטיפות מוח מיטיבות על בסיס יומי.
וברגע שאמרתי כן לרצונות העמוקים, לפתע מגיעים בקלות רצונות נוספים שדחפתי עמוק למטה, כמו – כן לאמנות, כן ליצירה. כן אני בוחרת לשחרר את האמונות המגבילות של האגו ושל המיינד בנוגע למקצועות "מכובדים", נחשקים, שאפשר להתפרנס מהם ב"כבוד".
בתקופה האחרונה, אני שואלת, מתייעצת, חוקרת, איך עושות את הקפיצה הזו? איך מגשימות את החלומות? ומרגישה שמוצאת תשובות מעורפלות.
לחלק השיח זר, לשים את הרצון בעדיפות ראשונה. חלק מציעים להמשיך למקבל את העסק עם עבודה נוספת עד שהוא יגדל למימדים שאני רוצה. חלק מציעים לעשות קפיצת אמונה.
אני מתרגשת מאד ומפחדת מאד. מזמינה אתכן להצטרף למסע, שנלמד ביחד את התשובות לשאלות האלו 💮
חג חירות פנימית שמח 🫶🏾